BEING או DOING- ואיך ההבדל הזה משפיע על הדרך שבה אנחנו עובדים, משתפים פעולה וחושבים?

יש א.נשים שמונעים ממה שצריך לעשות– הם רואים משימות, מדדים, לוחות זמנים, ומתעוררים עם האנרגיה של "יאללה, להתקדם!".

ויש א.נשים שמונעים ממה שצריך להיות – הם מרגישים את הסביבה, שואלים שאלות על משמעות, על ערכים, על החיבור האנושי שבתוך התהליך.

👈 אנשי ה Doing חיים את הקצב:

✔️ בונים תכניות

✔️ מסמנים יעדים

✔️ מודדים לפי מבחן התוצאה

✔️ מאמינים בפתרון זריז וממוקד

👉 אנשי ה Being חיים את הרגע:

🌀 מתעכבים על התחושות

🌀 שואלים “איך אני בתוך זה?”

🌀 בודקים חוויה, אווירה, הקשר, משמעות

🌀 מחפשים הלימה לערכים

🎭 אז מה קורה כששני הסוגים האלה נפגשים בצוות אחד?

לפעמים זה יוצר קסם של איזון – ולפעמים יכוול ליצור חיכוך.

🧠 מחקר מ-2023 מצא שהבדלים בין אנשים שמתמקדים בעשייה לעומת אנשים שמתמקדים בחוויה ותחושות משפיעים באופן עמוק על דינמיקה בצוותים, במיוחד בזמני קונפליקט או שינוי.

כשהפער לא מדובר – מתעוררים תסכולים.

אבל כשמכירים בו – אפשר להפוך את השונות הזו לנכס אמיתי של יצירתיות, רגישות ואפקטיביות.

💡 הבשורה הגדולה היא: לכולנו יש גם וגם.

כולנו גם עושים וגם מרגישים. השאלה האמיתית היא:

🔸 מה דומיננטי בי ברגע מסוים?

🔸 האם אני מודע.ת למינון שלי?

🔸 והאם אני מצליח.ה לכוון אותו מחדש כשצריך – במיוחד כשאני עובד.ת עם מישהו שהוא ההפך ממני?

ואיך הצוות יכול להיות יותר אפקטיבי כשמסתכלים על החוזקות שכל אחד מביא.ה.

👁️ ככל שאנחנו מתבגרים מקצועית – ובכלל אנחנו לא רק לומדים איך לעשות, אלא גם מתי לעצור, מתי לשאול, מתי להרגיש, ומתי פשוט להיות.

📌 איזו דמות יותר דומיננטית אצלכם – Doing או Being?

איך זה בא לידי ביטוי בעבודה, בזוגיות, בצוותים שאתם חלק מהם?