כן. דמי אבטלה נחשבים הכנסה חייבת במס ולכן כאשר קיימת גם פנסיה יש לבצע תיאום מס.

קיבוע זכויות מתבצע לאחר הפרישה, מול פקיד השומה, בהתאם לנתוני הפרישה והמענקים בצירוף טופס 161 (ראו שאלה 4).

היוון הוא המרה של חלק מהקצבה החודשית לתשלום חד-פעמי.
לדוגמה: הפחתת חלק מהקצבה החודשית בתמורה לסכום חד-פעמי
ניתן להוון עד ‎25%‎ מהקצבה ובתוך שנתיים ממועד הפרישה.
לאחר אישור ההיוון נשלח לגמלאי פירוט הכולל סכום ההיוון, הקצבה לאחר ההפחתה והיבטי המיסוי שיש לבדוק מול פקיד השומה.

הליך מול פקיד השומה שבו נקבע אופן מימוש הפטור ממס על הקצבה, בהתאם למענקי הפרישה וטפסי ‎161‎.
פקיד השומה מבצע חישוב ומעדכן האם הגמלאי זכאי לקיבוע זכויות.

כן

בקשת ההגדלה צריכה להיות לפני מועד הפרישה. בכול מקרה הסמכות היא של נש"מ.

בקשת ההגדלה צריכה להיות לפני מועד הפרישה. בכול מקרה הסמכות היא של נש"מ.

לא. דמי אבטלה אינם הגדלה לקצבה אלא הכנסה נוספת. ובגינה יש להמציא תיאום מס

כן. דמי אבטלה הם הכנסה חייבת במס.

הזכאות נקבעת על-ידי שירות התעסוקה וביטוח לאומי.

האחוזים נקבעים בחוק הגמלאות בהתאם לסוג השאיר (בן זוג, יתום וכד’).

לא. מדובר בקצבה נפרדת, אך היא עשויה להיחשב כהכנסה לצורכי מס.

מאחר וקיימות שתי הכנסות. אפשר לערוך תיאום ביטוח לאומי.

לא. ההכרה נעשית לאחר הפטירה ובהתאם להצגת מסמכים המוכיחים חיי שיתוף ועוד

לא בהכרח. עצם קיומו של הסכם ממון אינו שולל זכאות.

פנסיה תקציבית אינה עוברת בירושה.

תלוי בהסדרי הרציפות וההכרה בזכויות — נבדק פרטנית.

רכיבי שכר שהוכרו כתוספות פנסיוניות בהחלטות ממשלה ובהתאם לרשימות המאושרות.

הטופס מונפק לגמלאי. פנייה לרשות המסים נעשית לפי הצורך (למשל לצורך החזר מס).

יש לדווח למינהלת על קיום העסק כדי למנוע ניכוי מס מירבי.

תלוי בגובה ההכנסה ובהכנסות נוספות. ההנחיה מופיעה בתלושי הקצבה.

הפטור תלוי בגיל, מצב משפחתי, עבודה והכנסות נוספות. הניכוי מבוצע לצורך שמירת זכויות.

באמצעות פנייה לרשות המסים והצגת קבלות מתאימות.

כן. דמי אבטלה, נחשבת הכנסה נוספת.

בפרסומי המינהלת ובהחלטות הממשלה הרלוונטיות.